תיאוריה מוזיקלית  

      חיים לוי
 
 

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 


מונה:

תקופת הרנסנס

דף הבית >> תולדות המוזיקה >> תקופת הרנסנס
צופים יקרים!
 
תקופת הרֶנֶסַנְס, אשר ארכה כ-300 שנה, מן המאה ה-14 עד המאה ה-16.
המונח "רֶנֶסַנְס" לקוח מן השפה הצרפתית, ומשמעותו במקור דתית. פירוש המונחתחיה, חזרה למקור החיים, חידוש ולידה מחדש. תקופה זו הינה המשך טבעי של ימי הביניים המאוחרים.. לכל הדיעות הרנסנס הינה התקופה המשמעותית ביותר למה שמכונה ה"עת החדשה" .. הרעיון הרנסנסי הנו רעיון מחזורי מאז שרעיון זה קם לתחיה הוא חוזר מחדש בכל מספר מאות שנים.. 
 
מוקד התקופה באיטליה (ישנו רנסנס צרפתי וספרדי) אך הרעיון נולד באיטליה.. כולם מגיעים לאיטליה כדי ללמוד ולהתעשר תרתי שמע. האיטלקים רואים את עצמם כתרבות שהוקפאה .. אין בעיה לתושב רומא אשר עדיין אינו יודע קרוא וכתוב להבחין מהי קלאסיקה (קלאסיקה יוונית) הארכיטקטורה הפיסול הציור והתרבות המיתולוגית נמצאות שם אך קיימת בעיה של חוסר קריאה של הכתובים ביוונית.
כח הנצרות אינו מאפשר פריחה מחדש של התרבות האיטלקית , הנצרות היא אשר גורמת  בהמשך לחיזוקה של התרבות היוונית. הלטינית היא שפת הקודש של הכנסייה, האיטלקים מתחילים לדבר איטלקית ומפסיקים לדבר יוונית.
בתקופה זו נוצר חלום הזדמנויות ,בעיות בכנסייה החלשות הפוליטיקה ומלחמות גורמות לכך שהאנשים מתחילים לחפש אמיתות אחרות, האיטלקים רוצים לחזור לתרבות ולתקופה של המחשבה החופשית לתקופה שבה יש חופש ביטוי.
 
אלף השנים שבהם הוכחדה הקלאסיקה היוונית בתהליך מאד מעניין שהאמנות הינה אחת החלופות .. אם עד כה ישו מריה רוח הקודש והברית החדשה היו הנושא העיקרי לביטוי.. שונתה תפיסה זו לתפיסה של ישות חדשה "האדם" הומוניזים רעיונות חדשים מתחילים לצוץ כמו הרוטליזים (כל הופעה בטבע ניתן למצא לה הסבר רציונלי) המחשבה הינה מחשבה מאוד מתקדמת .. האדם הנו מוסר עליון לביטוי. בתקופה זו שלטו שלוש מעמדות : הכסייה . האצולה והעם.. כפי שצויין האנשים טרם יודעים קרוא וכתוב (הכנסייה לא אפשרה לאנשים ללמוד קרוא וכתוב)  והנה מגיעה תקופה שבה החלו הלימודים.. הלימודים הראשוניים היו לימודי יוונית .. ובהכללה ניתן לומר שאנשי הרנסנס לא רצו לראות את העולם כתחנת מעבר לחיי נצח והמטרה הייתה למצות את החיים.
 
אמנות המוזיקה  בתקופת הרנסנס נמצאת בהתפתחות בשני מישורים מקבילים: מוזיקה דתית ( מוזיקה בעלת טקסט דתי) שלצידה מוזיקה חילונית (מוזיקה אומנותית לטקסט לא דתי) . המוזיקה אשר נכתבת בתקופה זו הינה מתקדמת ואינה נופלת בערכה מהמוזיקה של ה-120 .. הכנסייה לא עמדה בהתפרצות העצומה של המוזיקה החיולונית אשר חודרת אף לכנסייה.. ( בהמשך אף לא ניתן יהיה להבדיל בין המוזיקה הדתית והחילונית )...המוזיקה הרנסנסית יותר חיה ויותר נושמת יותר קרובה לאנושיות והאמן איש הרנסנס הוא כעת אדם חושב איש יוצר אשר מביע השקפת עולם אישית.   
 
מקומה של האישה בתקופת הרנסנס משתפר לאין ערוך . עד תקופה זו היתה רק אישה אחת שאליה היתה התייחסות וזו מרייה הקדושה.. מקומה של האישה היה גרוע ומשפיל .. בפואטיקה ובציור של תקופת הרנסנס אנו רואים את הנשים כבנות אדם ( מעמדה של האישה עדיין אינו זהה למעמדו של הגבר) אך חל שיפור עצום בהתייחסות לאישה (אנו רואים זאת באופרות של מוצרט מאוחר יותר).
המפגש בין האמנות : הצפון (צרפת) אשר הביאו עימם את הדימיון החושניות והתאבון האיטלקי יצרה את ה"מפץ הגדול" של הרנסנס..
 
בשנת  1425 נבנת כנסיית Rassi   (כנסייה מדהימה נמוכה  במבנה בית רגיל הפרופוציות הינן פרופורציות קלאסיות של יחס אורך רוחב גובה. ) מי שמבקר בכנסייה מרגיש שהוא בבית ולא בתוך קתדרלה גוטית  הפרופוציות מתחילות להיות פרופוציות אינושיות ולא דתיות...
בזמן הזה בראשית המאה ה-15  האסכולה הפרנקקופלמית סדרה של קומפוזיטורים דוברי צרפתית/פלמית ובינהם גיום דופאי  G.Dufay  1474 (הנו הראשון בשושלת מלחיני הרנסנס) אסכולה  זו ממציאה  את הרעיון החשוב שבו
"האדם זכאי לחירות אישית" שואפים לביטול מעמדות בין בני אדם , לעצמאות אישית,  ומידה מסויימת של חופש תחת חוקים ..בתקופה זו מתפתחת תקופה של עצמאות קולית כותבים יצירות לשלושה ולארבעה קולות כאשר לכל קול יש עמצאות בהתייחסות לקולות אחרים.. אך אם נקח כל קול נראה שיש לו גם עצמאות קולית משלו..
בתקופה זו כותב גיום דופאי  את המיסה Lhome  Arne  הראשונה בשיטה של פוליפונייה רב קולית הולכת ומפתחת עד שהיא מגיעה לעצמאות קולית.. במיסה זו נוסף לראשונה תפקיד חדש תפקיד ה-Basso לתפקיד זה יש חיים אך חיים קצרים מאד.. אחד ההיסטוריונים הגדולים של המאה הקודמת, הצרפתי ז'ול מִישֶׁלֶה (1874-1798) הגדיר את הרנסנס כ"תגלית האדם ותגלית העולם".   
 
האסכולה ה-פרנקפלמית ובראשה G.Dufay ממציאים 6 שיטות של כתיבה למוזיקה רב קולית מקהלתית :
עצמאות קולית –  השאיפה שכל קול יתנהל עצמאית בדרגת חשיבות שווה ליתר הקולות.
פיתוח תפקיד הבס-  תפקיד הבס מתחיל לקבל תפקיד בעצמאות הקולית אך עצמאות זו פחותה לעומת יתר  הקולות. (זו  הפעם הראשונה שבה נכתבת מוזיקה רב קולית עם תפקיד לבס).
טכניקת "חיקוי ראש"-  טכניקה שבה מחקים את ראש המנגינה בכל פעם ע"י קול אחר. "חיקוי הראש" בנוי  בכל פעם על מלודיה חדשה. ( בשיטה זו מזהים את הסכנה של חוסר הבנת המילים ולכן כל קול בתחילת היצירה שר את המילים .. מילים אלו חוזרות בכל קול וכך הקהל מזהה  במה המדובר)..
כתיבה בחטיבות – לכל פסוק מוזיקלי יש אפיון מוזיקלי משלו.. וזה נעשה באמצעות שינוי במרקם או במנגינה. 
מרקם Textura -  צורה של אופן הגיית הטקס. דובר אז בשני סוגי מרקמים:
מרקם הומופוני-  כל הקולות נעים באותו טקסט ובאותו רתמוס. (פרק 1 מנדלסון)
מרקם פוליפוני-  לכל אחד מהקולות יש טקסט ורתמוס משלו .(פרק 2 מנדלסון)
הרמוניה – ההרמוניה בחיתוליה. ממשיכים עדיין לכתוב את המוזיקה בשיטת המודוסים, אין עדיין מושג על סולם מז'ור או מינור או אקורדים..  אך מתחילה להסתמן התייחסות הרמונית .. היצירה  Agnus dei    של הקומפוזיטור הידוע j.ockeghew 1420-1497 היה מחלוצי הכתיבה בהרמוניה.
 
במאה ה-15 האסכולה מתפתחת אך עדיין מתמודדים עם הזנבות המוזיקליות של תקופת ימי הביניים. בשיא הרנסנס המוזיקה הינה בחיתוליה לעומת הפריחה המשגשת של אומנות הציור והפיסול (מיכאל אנג'לו רפאל וכו).. המוזיקה מפגרת בכ-70עד 80 שנה. בתקופה זו היתה חשיבות מכרעת ללמוד את מערכת הכלים והחוקים אשר נכתבה ברובה ע"י הכנסייה או ע"י האסכולה ה-פרנקפלמית  .בזמן הזה הדגש הנו עדיין על הקונטרה פונקט (חיבור 4 הקולות) . מערכת כללים זו חייבה את כל הקומפוזיטורים .
בשיא הרנסנס מתגלה אחד מ-10 גדולי הקומפוזיטורים בכל הזמנים Josquin des Pres 1440- 1521 קומפוזיטור צרפתי שהיה תלמידו של j.ockeghew .  זוסקן דה פרה  מגיע לאיטליה לפתח את מה שהורישו לו מוריו , הוא מתמנה כמנהלה המוזיקלי של המקהלה הקתדרלית באיטליה..ויוצר מוזיקה בעלת השפעה עצומה על הדורות הבאים ובכלל עד ימינו . מוזיקה בעלת אלמנט של רגש. ( אמנם עדיין אין ביטוי מוזיקלי רגשי של הקומפוזיטור עצמו) אך האלמנט הרגשי מופעל על המוזיקה עצמה . אלמנט זה של כתיבת מוזיקה בעלת אלמנט רגשי תשפיע רבות בהמשך על תקופת הבארוק וכמובן על ימינו אלו.
 
כפי שכבר נאמר בפרק הקודם  Josquin des Pres יוצר מוזיקה שונה מזו של קודמיו  הרעיון ההומנסטי שם את האדם במרכז ההוויה האנושית.. הוייה זו באה לידי ביטוי בארכיטקטורה בפירנצה בצורות שונות.. עדיין המוזיקה רחוקה כ-80 שנה מהווייה זו .. אך היא בהחלט מתקדמת מאוד....
בתחילת המאה  ה-16 מתחילים לכתוב מוזיקה חילונית אך עדיין לטקסטים דתיים .. האנשים בעיקרם אנשים דתיים .. אך מתחילים לחשוב על האדם כיצירה היפה ביותר של האלוהים.. האדם כפרט הופך להיות חשוב..  כפי שנאמר המוזיקה בעת זו מפגרת דור וחצי לעומת האריטקטורה .. אף Josquin des Pres  היה נאמן לשיטותיהם של קודמיו מימי הביניים אך הוא היה הקומפוזיטור הראשון אשר מביא את הגישה ההומניסטית במוזיקה .. 
 
זוסקן דה פרה דרך החשיפה שלו לרוח האיטלקית הנו הראשון בתולדות המוזיקה אשר מביא לידי ביטוי רגשי ביצירות שהלחין.. צורת ההלחנה הינה בשיטה של התייחסות רגשית לטקסט המולחן ( ולא לחן שעליו מולבש הטקסט)...הוא כותב לטקסט מוזיקה מתאימה ..קוים מוזיקליים ארוכים מינוריים הפועלים פעם כלפי מעלה כאשר מדובר בטקסט שבין האדם לאלוהיו  ופעם צלילים אלו פונים כלפי מטה כאשר מדובר בטקסט שבין האדם לרעהו או שבין האדם לעצמו הוא.
שמענו שני מוטטים : MOTET  קינת אבשלום  ו-  MOTET  de profundis – ממעמקים קראתיך אדוני..
במוטט "קינת אבשלום" ההדגשה הינה על הרגש.. ההבעה הינה מינורית .. המוזיקה של  זוסקן דה פרה  יותר חופשית אינו נכנע לחוקי התיבות .. הוא "משחרר" סופית את הבס  וגם ההרמוניות יותר עשירות...
במוטט "דה פרופונדיס" – זוסקן כותב מוזיקה עשירה ל-4 קולות .. הביצוע של הקולות הנו ברגיסטר יותר נמוך על מנת לתת תחושה לביטוי ממעמקים...  התחושה הינה מינורית עצובה האדם מבקש על חיו...
בצורת הלחנה זו זוסקן דה פרה  הוא בהחלט הדמות המשפיעה ביותר על אלה שיבואו לאחריו  לדורותיהם.. ..
מוזיקה חילונית הינה מוזיקה אומנותית לטקסטים חילוניים.. זוסקן דה פרה  כמו רבים מהקומפוזיטורים מנסה להתפרנס והוא אף פונה להלחנה של מוזיקה חילונית.. המוזיקה החילונית מתחילה לקבל תאוצה לאור הביקוש הרב של אצילים ומלכים ..  באמצע המאה ה-15  המוזיקה הרב קולית החילונית מתחילה להיות משמעותית השם אשר ניתן למוזיקה זו כונה מדריגל (שנסון בצרפתית או ליד בגרמנית) .. המדריגל מוצאו באיטליה .
שמענו את את "אלגרילו" (הצרצר) של זוסקן דה פרה .. האלמנט המוזיקלי ביצירה זו הנו אלמנט של ציור מילים .. התכונה האופיינית לצרצר (חוזר על עצמו) מבוטאת במוזיקה זו .. כאן מדובר בקו מוזיקלי אשר בא כדי לתאר את הטקסט. 
 
המוזיקה הדתית בתקופת הרנסנס המאוחר – המחצית השנייה של המאה ה-16.
בתקופה זו חיים בו זמנית  אנשים  בעלי השפעה עצומה על  התפתחותה  של  המוזיקה..  Palestrina ,  Monti verdi ,Orlando di lasso   בתקופה זו משתכללת הפוליפוניה לרמה של שלמות,  בעיקר ביכולת לכתוב מוזיקה דתית ל-ארבעה ולשמונה קולות. בתקופה זו טרם הגיע זמנה של ההרמונייה העכשוית וההרמוניה המוכרת לנו כיום מתפתחת בשלבים מאוחרים יותר. בזמן זה מצפים מהקומפוזיטור להלחין מוזיקה כנסייתית דתית..
ועידת הכנסייה -  זוהי ועידה אשר מתכנסת ברומא ומתפקידה להודיע על שינוי דרך דתית, הכרזה על הצטרפותם של קדושים נוספים לכנסייה ובכלל להחליט מה יולחן לשימוש התפילות בכנסייה. (הכנסייה דובקת בצורת ההלחנה הדתית ואינה מושפעת מהמוזיקה ה"טמאה" המתפתחת מסביב ).
 
Palestrina ו-Orlando di lasso  כותבים לכנסייה מוזיקה קבועה מוגדרת מוזיקה שאין בה מקום לאלתור או לשינויים או השמטות .. המוזיקה נכתבת בצורת אקפלה ( ההלל הנו בקולו של האדם והכלים המוזיקליים הינם טמאים והם שייכים למעשה לעולם החילוני).
שמענו יצירה של Orlando di lasso  salve regina  זוהי אחת משירות מריים – יצירות שנכתבו לכבודה של מרייה אם ישו..  ובינהם : Ave maria , salve regina , regina coeli , sancta maria, ave mari stela  "הו מלכת הרחמים - אלייך נאנח בעמק הבכה"
בשירה זו אין התייחסות למוזיקה הקלאסית, המוזיקה כתובה עדיין בשיטת האורגנו הקונטרה פונקטו. מה שחשוב בעת כתיבת המוזיקה בתקופה זו הינה ההתייחסות לשלמות של הקו המוזיקלי לתיאור מלודייה דתית במיוחד בשיטה של "חיקוי ראש".  בשיטה זו כל אחד יוצר את המלודיה הקול הבא מושר בהפרש של קוורטה או קווינטה ובהמשך מתאחדים כל הקולות לקול אחד.. אין מדובר כאן בשיטה שירה של קנון.  בצורת שירה זו יש יתרון עצום לטקסט, המוזיקה הולכת ומתעבה נוספים קולות נוספים והדגש הנו על אחידות הצורה אותו מסר מוזיקלי (אחידות המתארת את האל השמים והארץ)..
  
Palestrina  כתב Motet מתוך תהלים מב' (לא הספקנו לשמוע).. בתקופה זו נכתבים מאות מוטטים ומיסות לטובת הכנסייה.
Motet – הנו חיבור מוזיקלי ווקאלי דתי/ליטורגי אשר כתוב למקהלה אקפלה. מבוסס על כתבי הקודש בשפה הלטינית ומיועד להתבצע בסרביס בכנסייה הקתולית .(לדוגמא – סלווה רגינה הנו מוטט). מוזיקה זו מתבצעת ע"י זמרים מקצוענים מהכנסייה בלבד.
 
Missa -   זהו טקס התפילה המרכזי של הכנסייה הקתולית אשר מבוצע בכל ימי ראשון ובכל ערב חשוב אחר כגון חג המולד, חג העליה השמים והפסחא . בין קטעי המיסות מתווספים פרקים מתוך ספר תהלים. המיסה ברובה מבוססת על כתבי הקודש בשפה הלטינית (ישנם מנזרים אשר רוצים להעלות את רמת הקדושה ומבצעים את המיסה מיידי יום).  המיסה הינה למעשה מעין טקס שחזור הסעודה האחרונה של ישו .. הטקסט הנו קבוע  Ordinavium וכולל 6 פרקים:
 1 – kyrie eleison     -  אלוהים רחם עלינו - בקשה
 2 – gloria                 -  הלל ושמחה לאלוהים - תהילה
 3 – credo                 -  הצהרת האמונה באל אחד - אמונה
 4 – sanctus              -  קדוש קדוש קדוש ה' צבאות - קדושה
 5 – enedictus          -  ברוך הבא בשם ה' -  קבלה
 6 –  agnus dei         -  שה האלוהים הנושא את כל חטאינו – טהרה
 
מלחינים רבים הלחינו את המיסה, מהבולטות שבהן: המיסה בלה במול מז'ור של שוברט, המיסה בדו מז'ור של בטהובן, וכמובן המיסה  הניצחית בדו מינור אשר הלחין מוצרט.
 
Requiem -   מיסת אשכבה לנפטר בכנסייה הקתולית הפותחת במילים "רקויאם אטרנם" (מנוחת עולם). הטקסט זהה לזה של המיסה להוציא את פרקי ה-" gloria " וה-" credo " ובתוספת פרק ה-Dies ira  העוסק בנפטר. . המיסה הופכת להיות מיסה מולחנת מידי יום ..ובתקופה זו הולחנו מאות מיסות ע"י Palestrina  ו-Orlando di lasso  . 
ברבות הימים יצירות הרקויאם יולחנו במירקמים רב קוליים ע"י מלחינים רבים למן המאה ה-15 הגרסאות הידועות הן מאת פלסטרינה 1554 ,לסו 1589 ,ויקטוריה 1603 ,מוצרט 1791 ,ברליוז 1838 ,ברוקנר 1849, ורדי 1873 פורה 1887, דבוז'ק 1890 ובימינו ולגיטי 1969 ו-ג'ון ראטר ב- 1984. (מיותר לציין את הרקויאם של מוצרט , יצירה הנחשבת לדעת רבים ליצירה המושלמת בכל הדורות ) .. הרקויאם למעשה הנו מיסה לנפטרים חשובים כגון מות האפיפיור או דמות חשובה אחרת..(בדיעבד מתברר כי מוצרט מלחין את הרקויאם על מותו הוא)..
 
תור הזהב של האקפלה – המחצית השנייה של המאה ה-16
בתקופה זו שירת האקפלה ללא ליווי הינה המוזיקה השלטת , כל המוטטים והמיסות שנכתבו בתקופה זו הנם לשירת אקפלה. שירת האקפלה מיישמת את האידיאל של תקופה זו הדוגלת בשלמות הקוסמית השלמות ההרמונית של המוזיקה אשר מיועדת אך ורק לשרת את הכנסייה.. המוטטים והמיסות אשר נכתבו בתקופה זו מיועדים אך ורק לשימוש הכנסייה .. הכנסייה היא אשר הכתיבה למלחיני היצירות איך כיצד ומה לכתוב.. ישנה הפרדה ברורה בין העולם שבחוץ לעולם הכנסייה. כל מה שנמצא בחוץ האדם הוא השולט : פריצות, רוע, זנות, חטאים וכו.. לעומת זאת הכנסייה הינה מקום מסוגר טהור שבו סוגד האדם לאלוהיו.. מבנה הכנסייה בנוי בצורה גותית על מנת לתת למבנה זה הרגשה של משכנו של האלוהים (להבדיל- דוגמת בית המקדש).. כבר מבחוץ אנו רואים כי המבנה אינו פרופוציונלי לבני אדם הבניין נישא לגבהים בלתי אנושיים… מבנה הכנסייה בנוי בצורת צלב (עמודי העקדה עליהם נעקד ישו).. המבנה בנוי כביכול בהעדר תיקרה (משהו גותי שמחבר את השמיים והארץ)  תחושה של אפסות האדם מול העוצמה האין סופית של האלוהים.. האור אשר מגיע לכנסייה עובר דרך ויטרז'ים אשר גורמים לאור להראות בצבעי פסטל ורוד.. תחושה זו נותנת אוירה של חוסר טבעיות.. אף הריחות  של הקטורת אשר מפוזרים בכנסייה גורמים לתחושת הניתוק מהעולם החיצון. ומעל לכל זה המוזיקה אשר מתמקדת אף היא לאותו כיוון של ניתוק חיצוני .. מוזיקה שאין לה קשר לעולם החיצוני. המוזיקה הדתית נכתבת בקצב איטי על מנת לתת משקל עצום לתודעת המילים (מקצבים או כלי נגינה היו  בנמצא מחוץ לכנסייה ושימשו לשירת מדריגלים בעולם החילוני). המוזיקה הכנסייתית נכתבת בצורה שבה האדם עובר מדיטציה מהוייה אחת להוייה אחרת קדושה יותר, אין שיחות בטלות בכנסייה וכל הנאמר הנם דברי קודש בלבד. האידיאל הצלילי בכנסייה היה ה- בלנד- שירת הבלנד הינו היסוד הראשון של שירת מקהלה.. שיטת שירה של חיקוי ראש שבה כל קול נע בנפרד לקול אחר במבנה ה-conter point , ומכאן והלאה הקולות צריכים להתאחד לאחידות הרמונית. פלסטרינה הוא נושא הדגל של אידיאל ה- בלנד .. האוצר כולל מאות מוטטים ומיסות אשר נכתבו על פי ספר החוקים של הקומפוזיציה הכנסייתית .. (קיים ספר חוקים מתקופת הרנסנס שכתב פלסטרינה שם הספר ("תורת התיבות המוזיקלי הרב קולי" conter point מאת פלסטרינה). מערכת החוקים כיצד איך ומה לכתוב במוזיקה הכנסייתית נקבעה ע"י הכנסייה בלבד.. זוהי מערכת חוקים נוקשה לא המלצות שבה מוגדר בכתוב מה מותר ומה אסור לכתוב במוזיקה...
 
קונטרפונקט- זהו צירוף של שתי מלודיות או יותר לא תלויות היוצרות מרקם הרמוני. המונח נובע מן הביטוי פונקטוס קונטרה פונקטוס- נקודה מול נקודה או תו מול תו. במרקם ההרמוני האקורדים שיוצרות המלודיות נעימים למשמע אוזן. קונטרפונקט שווה לרב קוליות או לפוליפוניה והוא מציין את המוזיקה של המאה ה-16 עד המאה ה-18. ישנם צורות מוזיקליות כגון קנון או פוגה שהמבנה שלהן מבוסס על קונטרפונקט. אף צורות אחרות עשויות לכלול קטעים קונטרפונקטים. אמנות הקונטרפונקט החלה להתפתח במאה העשירית והגיעה לשיאה במאה ה-16 ובראשית המאה ה-17 במוטטים ובמדריגלים ובמיסות של מלחינים דוגמת פלסטרינה.
 
שמענו יצירה נוספת של פלסטרינה  Sicut cekvus desidevat   יצירה בשיטת חיקוי ראש.. ארבעה קולות נעים כל אחד בזמן אחר ובנקודת מסויימת מתאחדים לקול אחד  (הקול המוביל הנו הטנור). שיטה זו של שירה הייתה מבוצעת ע"י זמרים מקצוענים של הכנסייה בלבד.. (בל נשכח כי כבר במאה ה-12 היו בתי ספר לשירת מקהלה ונבחרו לשיר בכנסייה רק הטובים שבינהם). ברור כי העולם הקתולי היום שונה לגמרי מהעולם הקתולי של המאה ה-16 ולכן ניתן לשמוע היום בכנסיות מסויימות שאינן כנסיות קתוליות מרומא גם מוזיקה מסוג אחר ואף חילונית יותר..
 
המוזיקה הכנסייתית אשר נכתבה בתקופה זו נכתבת לפי חוקים מוגדרים ונוקשים..  המוזיקה הינה מוזיקה אומנותית ורק מלחינים משכילים בעלי ידע בכתיבת מוזיקה קלאסית אומנותית קוראי תוים ובעלי הבנה עמוקה בכתיבת מוזיקה נבחרו לכתוב את המוזיקה אשר תשרת את הכנסייה..  כדי להגדיל את עוצמת שירת המקהלה Poly vocal   נכתבו יצירות רב קוליות לשתי מקהלות... פלסטרינה ולאסו כתבו מוזיקה אנטי פוליפונית (שירת מענה) לשתי מקהלות ויותר.. טכניקה זו הולכת ומתפתחת לשירת ארבע מקהלות .. הגדיל לעשות הקומפוזיטור האנגלי Tomas tallis אשר כותב יצירה בשם spen in aline  ל-שמונה מקהלות ול-ארבעה קולות סופרן אלט טנור בס.. כולל אופן העמדת שמונה המקהלות מול הקהל.  השיטה הייתה פשוטה שבה הקהל היה בתווך ושמונה המקהלות שרו מסביב לקהל .. שיטת השירה של 8 המקהלות הנה בשיטת חיקוי הראש כל מקהלה או שתי מקהלות שרות בו זמנית מצטרפת מקהלה או שתי מקהלות נוספות במעגל סביב השעון וחוזר חלילה בניגוד לכיוון השעון.. כמובן שבנקודות מסויימות מתאחדות ושרות כל שמונה המקהלות.. היצירה כתובה בצורה מיוחדת אשר מביאה את המאזין לחוויה מוזיקלית בלתי נשכחת. היופי ביצירה זו שאין קול אשר שר את אותם תוים בו זמנית כל קול מתוך 4X8 = 32 הקולות כתוב בתוים שונים..
לאור מורכבות ביצוע היצירה נבחרו 32 זמרים מקצוענים מהרמה הראשונה כאשר כל זמר שימש כזמר סולו (סופרן/אלט/טנור/בס) לכל מקהלה.  היות ומדובר ב-32 זמרים מקצוענים לא נותר למנצח אלא לעמוד בתווך עם הקהל ולנצח בפשטות  על המקהלה...
ועידת ראנט – אשר אחד מנושאיה היה הנושא המוזיקלי נשתמרה כ-20 שנה, אך בעקבות משבר חמור התפרקה הועידה.
 
סוף תקופת הרנסנס מתוארת כתקופה היפה של האנושות.. בתקופה זו מתפתח האדם ליכולות אומנותיות יוצאות דופן הן בציור בפיסול וכמובן במוזיקה... (התנ"ך של המוזיקה ה-GROP נמצא בספריית בית הספר וניתן לצלם קטעים דרושים). האידיאל הצלילי של הרנסנס הינה שירת אקפלה ללא מעברים או כלים מוזיקליים וזאת על מנת לייצור אוירה כנסייתית בעלת סימטריות הבאה להביא את האדם לסוג מסויים של מדיטציה .. המוזיקה הינה פונקציונלית מיועדת להשמע במקום מסויים ובזמן מסויים.. יש בה יתרונות ממעבר של מצב הוויתי אחד למצב הוויתי אחר.. (במסגרת המקהלה אנו שרים שתי יצירות מתקופת הרנסנס popule  meus  ו- miserere mei).
 
 לקראת סוף המאה ה-16 (כמו בכל תקופה משהו ומתי שהוא עושה משהו חריג)  Orlando di lasso  מפתיע את העולם בכתיבה יוצאת דופן של יצירה בשם timor et tvemor  ביצירה זו משנה lasso את החוקים הנוקשים של הכנסייה וכותב אקורדים וסינקופות שלא נשמעו עד כה.. היצירה אינה יציבה, ההרמוניה מפתיעה לחלוטין וביצירה זו מופיע בפעם הראשונה מושג הסינקופה דבר אשר חורג מהדרך המוזיקלית אשר היתה נהוגה בתקופה זו.. היצירה timor et tvemor  מוטט ב-8 קולות מתוך פרקי התהלים"  לבי יחל בקרבי ועלימות מות נפלו עלי... היצירה אינה יציבה וההרמוניה מפתיעה לחלוטין ...lasso כתב מוזיקה משוחררת משל עצמו הוא לא היה תלוי בהכתבות של הכנסייה (כפי שהיהPlasterina  אשר כתב מוזיקה רק על פי חוקי הכנסייה)  lasso  אף "מתפרע" וכותב יצירות  "גסות" כולל יצירות לריקודים.. הסינקופה אותה החל לכתוב lasso  אינה נשמעת במוזיקה הדתית כי הסינקופה "שוברת" את קצב הרוחניות  ונותנת תחושה של מקום אחר שאינו הכנסייה.
 
 האירוע המשמעותי בתולדות האנושות בליטנברג גרמניה 1517 כומר קתולי מגרמניה בשם martin luter  תולה על דלת הכנסייה שלו פלקט גדול שבו ציין 95 התנגדויות לכנסייה הקתולית.. מטרתו היתה לעורר את קהל המאמינים להקשיב לדברים שניתן לומר אותם בפומבי ..מרטין לותר קם ומוחה לעיקרי האמונה והפקרטיקה אשר הפכו את הכנסייה לכח השליט ב-1000 השנים האחרונות.. מרטין לותר  היה איש בעל ידע בחקירת כתבי הקודש כולל השקפת עולם מוזיקלית הוא קם ומוחה נגד מוסד האפיפיור ומוסד הכמורה כולל היררכיית הכסייה אפיפיור ארכיבישוף\בישוף כומר וכו.. מרטין לותר טען בפשטות כי הקשר של האדם הנו ישירות לאלוהיו ואל-לו במתווכים למינהם.... עד כה הקשר של האדם לאלוהיו היה באמצעות הכנסייה .. בתיווך זה השתמשה הכנסייה ככלי משחית.. כולל סיפורים כגון: הרי ישו היה עני ומדוע אתם רוצים להיות עשירים? קחו דוגמא מישו ... מרטין לותר התנגד לכך שהאדם מוסר את גורלו בפני הכומר שלו .. הוא התנגד אף לכתב המחילה והתנגד לכך שהכנסייה מכריחה את הקהל להתפלל בשפה שאינם מבינים כלל.. מרטין לותר התנגד אף לטקסי המיסה למינהם טקס שבו האדם הופך לכלי שרת של הכנסייה וקורה לרויזייה שלמה בטקס התפילה.. martin luter  טען כי "גורל האדם חייב להיות בידיו"  לא מישהו אחר יחליט על גורלו של האדם..אם האדם זכאי הרי שהוא יזוכה ובאם אשם יאושם.. טרם מחאתו של martin luter   הכנסייה אסרה על המאמינים לקרא בתנ"ך מהחשש כי יש בתנ"ך כל מיני אמיתות שאינן נוחות לכנסייה.. כל העניין המשיחי והנבואי סופר בכנסייה בצורה של איורים המספרים את סיפור התנ"ך... הכנסייה הגבירה את השליטה בקהל המאמינים ע"י הפחדה אינקוויזיציה וכדומה.. מי שלא היה קתולי גורלו היה מר ורע .. כאשר מטרת העל של הכנסייה היתה להפוך את היהודים והמוסלמים לנוצרים קתולים... ולכל זה התנגד martin luter  אשר הכריז על קרע מול הכנסייה הקתולית ... עקב הכרזה זו מוזמן martin luter  לדיון אישי עם האפיפיור על מנת להגיע איתו להסדר (הכנסייה התחילה לדאוג שהרי מדובר באדם מלומד שלא קל לאיים עליו..(זו היתה למעשה דרכה של הכנסייה בכל פעם שהכנסייה היתה מאויימת צירפה את המתקומם לשורותיה)  martin luter  לא נכנע ללחצי הכנסייה ומיישם דת חדשה אשר מכילה יעדים מרחיקי לכת כגון- ביטול האיסור של כמרים להתחתן (הכנסייה חששה מתביעות ירושה ולכן אסרה על כמרים להתחתן)..  martin luter   מקים את הכנסייה הלותרנית הראשונה מסוגה ולאט לאט מוצאת אזניים קשובות בסביבות גרמניה ושוויץ.. ומשם כעבור 20 שנה המלך הנרי השמיני מחליט אף הוא לאמץ את הלותרניזם כדי לאפשר לו להתחתן עם נשים נוספות (שהרי רצה להביא בן לעולם)... מהכנסייה הלותרנית צמחה מה שמוכרת כיום הכנסייה הפרוסטטנטית.  ומכאן ואילך החיים יראו אחרת עד עצם היום הזה..
 
גם כיום קיימות באמריקה עשרות סוגים שונים של כנסיות פרוטסטנטיות..הפרוטסטנטים אינם פחות אדוקים מהקתולים באמונה הדתית ואף לעיתים מחמירים יותר.. השינוי המהותי הנו בכך שהכנסייה הפרוסטטנטית מקדשת את העבודה את העמל ואת חריצותו של האדם באמונה שהאדם אמור לחיות את העולם הזה כראות עיניו והוא אף יהיה ראוי להכרה זו עוד בחיו.
martin luter  מבצע מהפך – הוא עורך רויזיה בטקס התפילה ומבטל מבחינה מוזיקלית את המיסה.. בכנסייה הפרוסטטנטית לא שרים עוד את קטעי המיסה עד עצם היום הזה. הוא אף מבטל את הסמלים של הכנסייה כגון צורת הצלב ..הכנסייות הפרוטסטנטיות יותר קטנות וביתיות ולא בצורה גותית..  תפיסת העולם של martin luter  מהבחינה המוזיקלית היתה להחזיר לקהל המאמינים את האפשרות לשיר.. (עד כה רק מומחים קוראי תוים יכלו לשיר בכנסייה) והנה כעת אפשרות זו נתונה בידי כל אדם לשיר כאוות נפשו ובשפתו הוא.. ..
כתוצאה מתפיסת העולם החדשה הזו החלו בגרמניה ואף בשוויץ בשנים אלו לשיר ולכתוב יצירות בשפה המדוברת.. martin luter   היה אף מתרגם וכותב יצירות חדשות בשפה הגרמנית ובגרמנייה אף החלו לשיר המנונים כנסייתים  המבוססים על כתבי הקודש ומכאן נולד ה- choral  זהו המנון כנסייתי ליטורגי מן התנ"ך או הברית החדשה.. הלחנה חד קולית המבוססת על מנגינות עממיות או קתוליות עתיקות או חדשות אשר הולחנו ע"י martin luter  או ע"י אחד מתלמידיו (יוהן סבסטיאן באך)..ה- choral בתקופה זו הוא למעשה התנ"ך הפרוסטטנטי בכנסייה והנו המרכיב המוזיקלי אשר מזהה את המוזיקה הלותרנית..
כאשר אנו שומעים מוזיקה - החל מהמחצית השנייה של המאה ה-16 חשוב שנדע להגדיר האם מוזיקה זו הינה כנסייתית קתולית או פרוטסטנטית.. קתולית – כתובה בשפה הלטינית.  פרוסטטנטית כתובה בשפת המקום.
 
martin luter  הוא אחד הדמויות המשמעותיות בתקופה זו.. הקרע אשר יצר מול הכנסייה הקתולית גרם לגל הדף חברתי כלכלי תרבותי שזכה לכינוי רפורמציה.. תנועת הרפורמציה מתחילה עם כהונתו של martin luter  ככומר של הכנסייה הפרוסטטנטית הראשונה, מטרתו לשחרר את האדם מעולה הכבד של הכנסייה הקתולית. הוא דוגל בגישה יותר סלחנית ובמיוחד למוזיקה הדתית בה הקהל הוא ששר את תפילות הכנסייה.. martin luter הוא אף מתרגם את כל התנ"ך לגרמנית וכותב מוזיקה לטובת התפילה בכנסייה ...מהבחינה המוזיקלית יותר ויותר קומפוזיטורים מרשים לעצמם לכתוב מוזיקה חופשית יותר בעלת מקצבים ואפילו כלים מוזיקליים.. הכנסייה הקתולית מעוררת זעקת שבר  ויוצרת אף תנועה ל-קונטרה רפורמציה... תנועה זו מנהלת מאבקי נגד ומחפשת פתרונות כיצד להחזיר לכנסייה הקתולית את הגאווה שאבדה לה..  היא אף ממליצה לבטל את הנוקשות בכתיבה המוזיקלית אשר הייתה נהוגה עד כה בכנסייה הקתולית ומורה על עשייה של מוזיקה פשוטה יותר ומעניינת אך עדיין עם תנאים של שירת אקפלה ללא כלים מוזיקליים ... תנועת הרפורמציה  היא זו אשר תעלה את האופרה על הבמה.
 
כיום-המושג כנסייה פרוטסטנית הוא שם כללי מאד למספר כנסייות שונות הפזורות בעולם כגון האנגליקינות הקלוינסטיות ,האמרקיות ,האפרקניות וכתות שונות למינהן... ארה"ב היא היצרנית מספר 1 בעולם של כנסיות פרוטסטנטיות. ההבדלים בין הכנסייה הקתולית לפרוטסטנית הם הבדלים תהומיים: בכנסייה הקתולית מתפללים שרים ומדברים בשפה הלטינית והפרוסטטנטית מתפללים שרים ומדברים בשפת המקום..  אפילו סדרי התפילה שונים כגון ביטול המיסה בכנסייה הפרוסטטנטית..
שמענו את המלחין הפרוסטטנטי H.L.hassler  1562-1612 . קומפוזיטור גרמני לומד מוזיקה באיטליה לפי כל חוקי הקונטרה פונט יצירתו "אבינו שבשמים" כתובה בשפה הגרמנית  ..בשיטה של קורל מפורק – כל קול במקהלה שר בוריאציות שונות בשיטת קונטרה פונט (דוגמת הקורל של מנדלסון ששרה מקהלת בית הספר בשנה שעברה)..
 
תחילת המאה ה-17  - תחילת התגלותם של קומפוזיטורים פרוסטטנטים רבים ומהידועים : באך, הנדל,טלמן,ויולדי .. בתקופה זו קיימות תכונות חדשות ומהלכים חברתיים חדשים המחוללים שינויים וסגנונות חדשים.. התקופה החדשה מכונה תקופת ה-  stilo moderno   הסטייל המודרני.. הסגנון המוזיקלי הפוליפוני מת ומתחילה תקופת הבארוק ..
בתקופה זו שולטת הפואטיקה. השירה, הספרות, הציור והפיסול וכמובן הארכיטקטורה.. בתקופה זו הפואטיקה של המילה הבודדת מקבלת משמעות אצל האדם והינה אבן יסוד בחיו החדשים (לדוגמא מהמילה בית – מתקבלות קונססציות שונות)  האומנות לעומת זאת עושה שימוש במילים כהוייתם ומתבססת על כך שכל אדם יבין את משמעות המילה בצורה שונה (זה כמו לקרא שיר בשפה שאינה מוכרת לנו).. בתקופה זו הרבו לצייר את ציורי התנ"ך והברית החדשה כל אחד לפי חזיונו הוא... ולאט לאט גם החומר המוזיקלי מתחיל ל"התעורר".. חומר הגלם של המוזיקה הוא הצליל הבודד אשר מופשט בצורה אוטימטיבית (צירוף של מספר צלילים שאינו מוכר נקלט אצל כל אדם בצורה שונה) יקח דור עד שני דורות כדי להבין את משמעות השינוי המתחולל המוכר לנו כיום כמרווח הרמוני מרווח מלודי אקורד סולם והרמונייה.. הקומפוזיציה הנדרשת בתקופה זו הינה מורכבת ומוטלת על האינטקטואלים בלבד..כל המוזיקה שנכתבה עד המאה  ה-19 נכתבת לפי חוקים מוגדרים ונוקשים אשר הוכתבו ע"י הכנסייה .. אך כאן מתחילה תקופה חדשה של התבטאות עצמית מוזיקלית רחבה יותר אך עדיין בשליטה.. (1600 – שנת לידת האופרה   1750- שנת מותו של באך).. בתוך תקופת הבארוק ישנם 3 תקופות : הבארוק המוקדם 1640 . הבארוק התיכון עד 1710 והבארוק המאוחר מ-1710 ועד מה שיבוא אחריו.. תקופת הבארוק מאד מרתקת עם שינויים מאד דרמטיים  זוהי  תקופת ההתגלות של המוזיקה בה הכל מתפרץ כמובן ללא אנרכיה.. בתקופה זו אנו פוגשים בפעם הראשונה את המושג הרמונייה.. (לפני כן כל המוזיקה נכתבה בשיטה מודאלית של מודוסים).. המונח בארוק הגיע כנראה מהמילה הפורטוגזית Baroco, שמשמעותה "פנינה בעלת צורה חריגה", ואשר שימשה את מבקרי האמנות..
 
הקמרטה הפיורנצטית – בתחילת המאה ה-16 קמה באיטליה תנועה שבה חברים אנשי רוח, מוזיקאים, משוררים ואנשי דת  אשר מתכנסים בפירנצה על מנת לחולל שינוי משמעותי בנושא המוזיקה.. הקמרטה הפיורנצטית מרגישה שיש צורך דחוף לחולל שינוי משמעותי במוזיקה היא יוצאת בקריאה לקומפוזיטורים לכתוב מוזיקה המשלבת פואטיקה שירה ואומנות .. אומנות הכוללת נגינה , משחק, תפאורה, ארכיטקטורה וכו.. שינוי זה מביא למושג  הידוע כיום כמושג ה- אופרה .
 
האופרה – הינה יצירה מוזיקלית-דרמטית, קולית וכלית, שיש לה גם סיפור, בדרך כלל רומנטי ומופרך. סיפור המחזה ומילות השירים קרויים ביחד "ליברטו", או בעברית "ליברית". בכל אופרה בביצוע מלא פוגשים גם תלבושות ותפאורה. בין האריות הזמרים משמיעים קולות מאד משונים הקרויים "רצ'יטטיב", או דקלום: כך הם מניעים את גלגלי העלילה. ישנם אופרות מסוג "גראנד אופרה" עלילה דרמטית שמסתיימת בדרך כלל רע מאד, וישנם  "אופרות קומיות" עלילות עליזות המסתיימות ב-הפי אנד.


המשך צפייה מהנה!
 

 <<< חזרה לדף קודם                                                                                           המשך בעמוד הבא >>>
 
 
לייבסיטי - בניית אתרים