תיאוריה מוזיקלית  

      חיים לוי
 
 

להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 


מונה:

סולפג'

דף הבית >> רפרטואר >> סולפג'
צופים יקרים
 
            
סולפג' - Solfeggio- המונח הנו איטלקי, שיטת חיקוי קריאת תוים מן הדף או תרגיל קולי שמבטאים בו את שמות התווים אם בשמם או אם בגובהם הצלילי.
הפרוש האיטלקי הנו סול מהדף :solfeggio - הכוונה לקריאה של תווים הכתובים במפתח סול או במפתח פה 
ישירות מהדף וללא ליווי כלי מוזיקלי כל שהוא.
השירה בסולפג' יכולה לעשות שימוש בשמות הצלילים (זהו אף מקור השם-"טוניק סול-פה"),אך בשום פנים שיטה זו אינה שירה מתוך תווים .
 
שיעורי הסולפג' כוללים: תיאורייה חיה, פיתוח שמיעה הרמונית, פיתוח שמיעה מלודית, שמיעה פנימית, שירה הרמונית , הקשבה , אינטונציה ,הפקת צליל, דיוק בביצוע הריתמוס, פיתוח זיכרון מוזיקלי, זיהוי סוגי סולמות  שירה על-פי תבניות מוזיקליות, זיהוי מרווחים וקריאה מחוברות תווים. (יש לציין כי כל נושא בפני עצמו הנו "תורה" הנלמדת בנפרד).. 
 
המושג סולפג' בשירה הינו מונח של קריאת תוים ולא שירה מתוים המצאה תיאורטית זו הושרשה בציבור כמונח של שירה מתוך תוים דבר שהוא אינו נכון.
 
על מנת שאדם כלשהו יוכל לשיר יצירה כלשהיא ישירות מהתוים, עליו להיות מחונן בשמיעה ובביצוע אבסולוטי של לפחות !12 בעצרת של סוגי מרווחים שונים –אוקטבה אחת לפחות (שהם 479,000,000  אפשרויות) המתחברות לכדי מלודיה, אם נוסיף שעל הזמר לזהות את סוג הסולם, סוג המפעם, סוג המקצב, המשקל, סימני הדינאמיקה השונים, סימני התוים השונים, ההגייה והשפה הדרושים לביצוע , הרי שהדבר הינו בלתי אפשרי לחלוטין, כלומר, אין כיום בעולם יצור אנוש אשר מסוגל לשיר ישירות מתוים. ולמעשה מושג זה קיים לצורך חיקוי של התוים הכתובים לאחר למידתם אם לצורך נגינה או שירה. והתוים משמשים למעשה לנוחות הנגינה או השירה, ישנם אנשים אשר מסוגלים לשיר שני מרווחים נתונים אך בשום אופן לא מלודיה מולחנת.

נניח שניקח בחשבון שזמר צריך לשיר ישירות מהתוים רק אוקטבה אחת...הרי שמדובר בשנים עשר חצאי טונים אשר מרכיבים אוקטבה אחת מ-דו ועד דו. ואשר יכולים ליצור מלודיה אין סופית.. ולכן הצליל דו מופיע עם מרווח נוסף ממנו 11 פעמים הצליל דו דיאז מופיע עם מרווח נוסף ממנו 10 פעמים וכך הלאה...
היות ומדובר בשירה ולא בקריאה של שני מרווחים בלבד, אלא בשירה מלודית , הרי שהנוסחה צריכה לכלול את מה שכבר הושר עם מה שעומדים לשיר. כאשר אנו שרים אנו לא שרים רק שני צלילים אלא שרים מלודיה רציפה היכולה לנבוע ממספר אין סוף של מרווחים, כך שכל מרווח קשור למרווח הבא אם בעליה או אם בירידה .. בל נשכח כי לעתים אנו שרים גם את אותו הצליל ללא מרווח. (פרימה זכה) או באוקטבה מעליו..
 
שיטת חישוב מתמטית זו נקראת עצרת ולכן 12! זה 12*11*10*9*8*7*6*5*4*3*2*1 שהם 479 מליון אפשרויות של מרווחים רק באוקטבה אחת ומדובר רק במרווח עולה בלבד. ללא מרווח יורד וללא מרווח עומד. ובשפה פשוטה יותר ... ניתן לכתוב 479 מליון מלודיות שונות ורק בתוך אוקטבה אחת. 
בחישוב גס מדובר באפשרות של הלחנה אין סופית המתקרבת לאפשרויות הפסנתר שהם כאמור 88! שהם 212 ביליארד אפשרויות של הלחנה של מלודיה שונה.  להלן החישוב לגבי אוקטבה אחת בלבד. מהנתון האוסטרומי הזה ברור כי זמר אינו יכול בשום אופן לשיר ישירות מהתוים . המונח סולפג' מצביע על קריאה מהדף ולא שירה ..בנתון האסטרונומי לעיל לא נלקח בחשבון, את סוג המפתח, הסולם, המפעם, המשקל, הטמפו, המקצב, הדיקציה סימני הדינאמיקה, והאינטונציה (תדרי הצלילים) אשר מחייבים זמר כדי לשיר נכון את מה שכתוב בתוים. מה עוד שלכל צליל יש תדר מדוייק אחד ויחיד.. לדוגמא כאשר אנו שרים את הצליל לה באוקטבה הנגדית הרי שאנו חייבים לשיר צליל זה בתדר של 440 הרץ .. אחרת זה נקרא זיוף.. 
 
על מנת שזמר יוכל לשיר ישירות מהתוים רק 4 צלילים, הוא צריך לדעת לשיר 256 אפשרויות שונות:
     כדי לשיר רק צליל אחד הזמר צריך לדעת לשיר 8 אפשרויות שונות:  
     כדי לשיר שני צלילים באותה אוקטבה הזמר צריך לדעת לשיר 16 אפשרויות שונות:  
     כדי לשיר 3 צלילים באותה אוקטבה, הזמר צריך לדעת לשיר  64 אפשרויות שונות:  
     כדי לשיר 4 צלילים באותה אוקטבה, הזמר צריך לדעת לשיר 256 אפשרויות שונות: וכן הלאה... 
 
תאוריה חיה
הינה שיטה שעל פיה מיושמת התיאוריה הלכה למעשה. זוהי השיטה הנפוצה בלימודי המוזיקה
 שבה המורה מסביר את התיאוריה המוזיקלית ועל התלמיד ליישם תאוריה זו בזמן אמת אם בנגינה או אם בשירה. 

פיתוח שמיעה הרמונית
הקבוצה מחולקת  לתתי קבוצות , כל תת קבוצה מבצעת צליל בס מסוים וכל הקבוצה יוצרת למעשה את האקורד של צליל הבס. 
  
פיתוח שמיעה מלודית
המורה מנגן מלודיה מסויימת ועל התלמיד לחזור על מלודיה זו, ולזהות מאיזה סולם היא מורכבת.      
 
פיתוח שמיעה פנימית 
תיאורייה האומרת שלפני ששרים את הצליל יש לעבור לשמיעה פנימית של הצליל טרם הפקתו בפועל.
חשוב ביותר לפני תחילת היצירה או פרק ביצירה.
 
שירה הרמונית
זהו הנושא החשוב ביותר בשירה,  בדיבור כאשר שני אנשים מדברים כל אחד יכול להגיד מילה שונה, כגון: כן או לא , אך בשירה כאשר שני אנשים לפחות שרים תווים שונים הרי שהם יוצרים הרמוניה. שירת מקהלה מבוססת לרוב על שירה הרמונית. למעט באם הקטע הנו קטע מלודי הכתוב באופן זהה לכל 4 הקולות. 
שירה הרמונית יכולה להתבצע לגבי שני צלילים שונים, שלושה צלילים שונים, ארבעה צלילים שונים ואף יותר. 
 
זיכרון מוזיקלי
המורה מנגן על הפסנתר צלילים שונים והתלמידים חוזרים על צלילים אלו מתוך הקשבה.
כל החוכמה זה לא להיות צמודים לתווים. קיים הבדל מהותי בין הקשבה לשמיעה..
בהקשבה גם שומעים וגם 
מתמזגים עם הצליל.
 
הקשבה
תרגיל כיתתי שבו משתתפים שני תלמידים, האחד שר צליל וחברו חוזר על אותו צליל.. תרגיל זה מפתח מצד המבצע את זיהוי המרווחים ואילו החוזר מפתח את השמיעה המוזיקלית האבסולוטית.

אינטונציה
תרגיל כיתתי שבו שני תלמידים בונים מרווח של סקונדה משני צלילים , האחד שר צליל וחברו שר סקונדה מעליו או מתחתיו.  כאשר שרים יש לקחת את הצליל מלמעלה , יש לחמם את האוזן ( השמיעה)  כמו שמחממים את הקול (הגרון). 
 
הפקת צליל
אמורים לשמוע את הצליל לפני שמפיקים אותו. המוזיקה מובילה קדימה אסור לאבד את הקשר מול ההברה הבאה.. טרם הפקת הצליל יש לאגור זרמי אויר באזור הסרעפת להמתין חלקית השניה ורק אז להפיק את הצליל אחרת הצליל נשמע מלא אויר ואינו נקי. הפקת הצליל מתבצעת למעשה באמצעות שלוש שכבות בו זמנית 
שכבת האויר, שכבת התדר, שכבת הווקאל.
 
צליל חום
צליל חום לפי אגדה אורבנית, הוא תדר בלתי נשמע, בין 5 ל-9 הרץ אשר גורם לתהודה במעי וכפועל יוצא מכך מביא לאבדן שליטה בסוגרי המעי. תהודה זו נוצרת בשל קרבת תדירות ה"צליל החום" לתדירות התנודה הטבעית של המעי. 
בתוכנית הטלוויזיה הבריטית, "ברניאק", נטען שבצליל משתמשים הן משטרת יפן והן צבא צרפת. בהמשך בוצע ניסוי "צליל חום" ובו הושמע בעזרת מערכת הגברה ורמקול, צליל בתדר של 22.275 הרץ ובעוצמה מתחת ל-30 דציבלים לאדם היושב בשירותים. מתיאור המנחה ניתן להבין שהצליל אכן גרם לתופעה הצפויה של ריקון הקיבה. .
 
סימני הדינמיקה
סימני הדינמיקה מצביעים על עוצמת הצליל שעל הנגן או הזמר להפיק. סימנים אלו הם אשר גורמים למעשה לעשייה  המוזיקלית. בלעדי סימנים אלו המוזיקה תשמע בנאלית ומשעממת. ישנן מספר דרכים לסימון דינמיקה :
דינמיקה פשוטה - סימנים המורים באופן יחסי על עוצמת הצליל:
      • פיאניסימו: מורה לנגן בשקט מרבי. 
      • פיאנו: חזק מעט יותר מפיאניסימו, מורה לנגן בשקט. 
      • מצו-פיאנו: חזק יותר מפיאנו, מורה לנגן בצורה בינונית שקטה. 
      • מצו-פורטה: חזק יותר ממצו-פיאנו, מורה לנגן בצורה בינונית חזקה. 
      • פורטה: חזק יותר ממצו-פורטה, מורה לנגן בצורה חזקה.  
      • פורטיסימו: חזק יותר מפורטה, מורה לנגן בצורה חזקה ביותר.  
דינמיקה הדרגתית - סימנים המורים לנגן להגביר או להחליש את עוצמת הצליל:
      • קרשנדו: הגברה הדרגתית של עוצמת הנגינה או השירה. מסומן גם באותיות: .crecs
      • דימינואנדו: החלשה הדרגתית של עוצמת הנגינה או השירה. מסומן גם באותיות: .dim
      • דינמיקה מורכבת: דינמיקה המורה לנגן מעברים פתאומיים או שילובים בין מספר סימני דינמיקה פשוטה:
        המילה משמשת בעיקר כהוראת נגינה בדפי תווים, עבור כלים המסוגלים לבצע אפקט נגינתי זה, כמו כינור
        או טרומבון.
      • גליסאנדו : המילה לקוחה מהשפה האיטלקית, ופירושה: גלישה או גרירה. גליסנדו הוא מעבר הדרגתי, לא          מיידי, מצליל מסוים אחד לצליל מסוים אחר בכלי נגינה או בקול אנושי באופן חלק והומוגני,  לא מדרגות, כמו
        למשל תחילתה וסיומה של צפירת הזיכרון ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל וביום השואה והגבורה, אשר
        מתחילה מצליל נמוך מאוד, ובאופן חלק והדרגתי (אך לא מדורג) מגיעה לצליל גבוה מסוים ונשארת בו.
        המילה משמשת בעיקר כהוראת נגינה בדפי תווים, עבור כלים המסוגלים לבצע אפקט נגינתי זה.
        כלים המסוגלים לבצע גליסנדו:כלי מיתר  ללא סריגים (fretless), כלי נשיפה ללא כפתורים (כגון טרומבון),
        תופים מסוימים (כגון טבלה), הקול האנושי, כלים אלקטרוניים.
        כלים שאינם מסוגלים לבצע גליסנדו: פסנתר ו‏כלי מקלדת אקוסטיים אחרים, כלי הקשה מסוימים, כ
לי מיתר
       בעלי סריגים, וכלי נשיפה בעלי כפתורים (כגון חליל צד, חצוצרה וסקסופון).ראוי לציין שאפקט
 זה שונה 
       מהאפקט הדומה לו אך הנדיר יותר, פורטמנטו.
      • ספורצנדו: נגינת התו בהדגשה ובעוצמה רבה, באופן פתאומי. 
        הערות: סימני דינמיקה אלו יש לבצע על-פי הכתוב בתווים למעט אם המנצח מבקש אחרת. בתזמורת
        המנצח מראה את הדינמקה לפי השרביט המנצחים שלו.

דיוק בביצוע הריתמוס        
הדיוק בביצוע הריתמוס של המשקל המפעם והמקצב של כל חברי המקהלה הוא אשר גורם לשינויים באיכויות
המקהלות השונות.   
 
זיהוי מרווחים
המורה מנגנת מרווח מסויים ומבקשת מהתלמיד לזהות מרווח זה. כמו כן מתבקש התלמיד לשיר מרווח כלשהו
שהמורה מבקשת לבצע.

שירה מחוברת תוים
התלמיד שר מתוך חוברות סולפג' אשר ניתן לרכו.. מתוך חוברות אלו מבוצעים התרגולים השונים:
המקצב ,המרווח, וגובה הצליל.
 
זיהוי סוג הסולם
הזיהוי מתבצע על פי רוב ע"י פניה לסוף היצירה בטור הבס, על-פי צליל סיום זה מזהים את סוג הסולם. ברב המקרים היצירה מסתיימת בדרך כלל על צליל הטוניקה למעט כאשר התווים כתובים בשיטת המודוסים, או במקרים יוצאי דופן כאשר היצירה מסתיימת בצליל הטרצה או הדומיננטה.  ( ראה תרגיל  7 חוברת e1).
 
צליל ה"עוגן" בסולם
כאשר שרים מלודיה מסויימת יש לשים לב לסוג הסולם ו"להתביית" תמיד על "עוגן" הסולם שהוא למעשה צליל הטוניקה של הסולם .. למשל בסולם סול מז'ור צליל העוגן של הסולם הנו סול וכדומה.. 
 
זיהוי צליל בתוך הרמוניה של אקורד
המורה מנגן שלושה צלילים ועל התלמיד לזהות על-פי שמיעה את הצליל הראשון , האמצעי או האחרון באקורד.. פעולה זו מפתחת את השמיעה המוזיקלית במיוחד כאשר רוצים לזהות את הצלילים המרכיבים את האקורד במסגרת שירה במקהלה.  (אקורד דו מז'ור בירידה  נשמע כמו שלושת הצלילים אשר נשמעים כהנחיות בשדה התעופה)...
 
תהליך לימוד של יצירה לצורך שירה
תהליך לימוד היצירה מתחלק למספר שלבים:
    א. זיהוי היצירה-  לפני ששרים חובה לדעת על מה שרים ולכן יש צורך בלזהות את היצירה,לדעת מהו תוכנה,
        לדעת  מי הלחין יצירה זו, באיזו תקופה נכתבה ולשם מה נכתבה יצירה זו...
   ב. שיטת הלימוד- לפני ששרים חובה לזהות את המפעם ,המפתח, הסולם, המשקל, וסימני הדינאמיקה של
       היצירה:
                         שלב ראשון - יש לדקלם את הצלילים של הסולם בסדר עולה ויורד.
                         שלב שני -    יש לבצע את קצב הפעמות שבכל תיבה.
                         שלב שלישי – יש להגות את שמות התווים על פי המקצב.
                         שלב רביעי-  יש לשיר את התווים עדיין ללא מילים
                         שלב חמישי – יש לשיר כולל המילים 
 
הנחיות לביצוע שירה נכונה
   א. נשימות בזמן שירה
           • בזמן שירה יש לנשום רק דרך האף ולפנות את הפה לשירה.
           • אסור לנשום לפני קו תיבה, אלא אם מופיע סימן פסיק, או סימן הפסקה , או בסיום פרזה.
           • במקומות שבהם אין סימן לנשימה, ניתן ל"גנוב" נשימה אך רק בתנאי ששני הזמרים
              משמאלך ומימינך ושניהם מאותו קול ממשיכים לשיר.
           • לנשום על חשבון הצליל הקודם ולא על חשבון הצליל הבא.
  ב. הגייה נכונה של המילה בזמן שירה
          • כאשר אנו מדברים המילה המדוברת אינה מתחלקת לווקאלים , לעומת זאת בזמן שירה כל ווקאל
             מקבל צליל משלו ולכן כל ווקאל מודגש בזמן שירה. לדוגמא המילה הללויה בדיבור היא נאמרת
             בהברה אחת אך בשירה
             מילה זו נאמרת ב-ארבע הברות ולעתים אף יותר מ-ארבע הברות תלוי בכמות הצלילים שהמלחין
             כתב למילה זו. לדוגמא : HA , LU , LE, YA   או  HA, LE ,E, LU, U, YA
         •  בזמן שירה יש להגות את ההברות כך שהאות האחרונה של ההברה המושרת עוברת לתחילת
            ההברה הבאה . בתנאי שאין נשימה בין שתי ההברות, אין סימני הפסקה בין שתי ההברות,
            והמילה המושרת אינה מתחלקת לשני צלילים מחוברים בקשת .
            דוגמאות:  במקום –  is tu da  יש לשיר –   i stu da
                        במקום – fac ut       יש לשיר –   fa cut
                        במקום –  tri stis et af fli cta   יש לשיר  tri  sti se ta fli cta
              כלומר, המילה המושרת מסתיימת תמיד בווקאל A E I O U 
       •    כאשר מילה אחת או הברה אחת מתחלקת בין שני צלילים בקשת שאינה מחברת שני צלילים בעלי                        אותו גובה צליל, יש לשיר את הצליל הבא על פי האות שסיימה את ההברה הקודמת.
       •    לשיר זה בדיוק כמו לדבר .. כאשר הדיבור הנו בגובה צליל קבוע ואילו השירה בגבהי צלילים משתנים.
       •    כמה שהצליל הנו קדימה בפה ניתן לשלוט בו. 
 
שמיעה מוחלטת
מי שניחן בשמיעה מוחלטת (שמיעה אבסולוטית) מזהה כל צליל או סידרת צלילים על פי שמיעה וללא הזדדקות
לקריאת תווים. הזיהוי קובע את גובהו המדויק של הצליל. שמיעה מוחלטת היא תכונה הקשורה בזכרון והיא נובעת מהשוואת צליל נתון לצליל הנשמר בזכרון. העדר שמיעה מוחלטת הינה נחלת רב האדם אך אינה מעידה בהכרח על חוסר יכולת מוזיקלית ולהיפך.

הכתבה מוזיקלית
זוהי הכתבה שבה המורה מנגן מנגינה כלשהיא (בקול אחד או בשני קולות) מוסר לתלמיד את סוג הסולם והמשקל ועל התלמיד לכתוב את התווים משמיעה בלבד...
בהכתבה זו התלמיד מפתח את השמיעה ואת הידע התאורטי שלמד...

קצב בסולפג'
כאשר יש בעיה רתמית יש לחלק את הפעמה לסימן התו הקטן ביותר ביצירה.

כתיבת תוים לשיר ידוע על פי שמיעה
זוהי אחת הפעולות הקשות .. על מנת להתחיל בעבודה זו יש לזהות מספר דברים חשובים:
       א. את המפעם
       ב- את סוג הסולם
       ג- את המשקל
       ד- את הקצב
       ה- את המרווחים
       ו- את אורכי הצלילים
       ז- את אופן הבעת המילים בתוך התוים..
    
 
 
המשך צפייה מהנה!

<<< חזרה לדף קודם                                                                                                     המשך בעמוד הבא >>>

 

 

 

 
לייבסיטי - בניית אתרים