צופים יקרים!
ובכן רובנו אוהבים לשיר , אך בהחלט רובנו אינו מבין כלל את המונח שירה וקושר זאת משום מה לפתיחת הפה וסגירתו בתנודות צלילים שונים. המשפט התנכי מסביר מונח זה: "שירו לו, זמרו לו, שיחו בכל נפלאותיו".
ובכן מהו ההבדל בין שירה, זימרה, ושיח (דיבור)?..
שירה -היא צורה של אומנות בה נעשה שימוש בתכונותיה האסטטיות של השפה בנוסף למשמעות המילולית או במקומה.
שימוש זה עשוי לכלול כתיבת שורות קצוצות (בניגוד לפרוזה) עיסוק במצלול, במשקל ובחריזה, וכתיבה בשפה ציורית.
השירה כביטוי מוזיקלי .. הינה שילוב של : שלווה, יופי, רוגע, הנאה. מהבחינה המוזיקלית השירה הנה: אמנות סידור הצליל והשקט במרחב הזמן.. אומנות זו כוללת: אמנות הדיוק בביצוע גובה הצלילים והמרווחים באינטונציה הנכונה, ובדיקציה הנכונה, בבלנס הנכון, במנעד הנכון, ובהרמוניה מדוייקת. .. מושגים אלו הם ואך ורק הם אשר גורמים לאיכות הרצויה של הביצוע.. .
המעניין הוא, שלא כל מי שיכול לדבר יכול לשיר. (לא כל בני האדם ניחנו ביכולת לשיר באופן מדוייק מפאת חוסר התאמה בין מערכת השמיעה למערכת הדיבור. המעניין הוא שקיים קשר בין שני המשתנים: קול יפה ויודע לשיר .. לא כל מי שיש לו קול יפה יודע לשיר ולא כל מי שיודע לשיר יש לו קול יפה.
ולכן, חובה על הזמר להיות מחונן בכישרון בשני נושאים אלו .. אחרת אין לו מה לחפש במקצוע זה. והוא פשוט לא יכול להיות זמר.
תדר הדיבור/שמיעה -המוזר הוא שתדר הדיבור נמוך מתדר השמיעה בטרצה. כלומר, כאשר אנו מדברים בתדר C, אנו שומעים תדר זה כתדר A טרצה מתחת.. ולכן, תדרי הדיבור הם C D E F G A B C (מז'ור) ולעומת זאת תדרי השמיעה
A B C D E F G A (מינור).. מפליא לכל הדעות.
זימרה -היא צורה של ביטוי הברות בתדר מסויים, ללא כל הגדרה של גובה צליל. (מונח זה בא ממלמול לדוגמא אנשים אשר מתפללים בבית הכנסת.. או במסגד או בכנסיה. ומכאן אף נובע המונח חבורת זמר מונח הנובע אף הוא מחוסר אמנות הדיוק בביצוע גובה הצלילים והמרווחים במנעד ובאינטונציה הנכונה בבלאנס הנכון ובהרמונייה מדוייקת). .
דיבור -הוא תקשורת קולית אשר מבוצעת באמצעות מילים. מילים אלה הן חלק משפה.. מערכת סמלית עשירה ומורכבת, שיש צורך ללמוד אותה כדי להשתמש בה... הדיבור לעומת השירה הנו רציף.. השירה הנה מקוטעת ומבוצעת על פי הברות ווקאליות, כלומר כל הברה מוזיקלית מקבלת את סיומת הווקאל AEIOU.. לדוגמא- אם בדיבור נאמר הללויה בשירה נצטרך לחלק מילה זו לארבע הברות ווקאליותה..ל..לו..יה לפחות.. ובכן, על מנת שנוכל לשיר נכון, או לנגן נכון, להקשיב נכון ולהנות מהמוזיקה שאנו שומעים.. יש ללמוד קודם לכן את התיאוריה המוזיקלית..
שירה מתוך תווים - המונח המוזיקלי הנו שירת סולפג', כלומר, שירה ישירות מתוך דף התווים.
ובכן מתי מעט אנשים בעולמנו זה אשר מסוגלים לשיר ישירות מתוך תווים .. האדם אשר מבקש לשיר ישירות מתוך התווים כפי שהנגן עושה. הנה מלאכה לא פשוטה לזמר . להבדיל מהנגן אשר מניח את אצבעותיו על הכלי המוזיקלי במקום הנכון והצליל מופק מעצמו מתוך הכלי. כאן על האדם לדעת לזהות ולתאם את גובהם של 12 הצלילים המתאימים לתדרים המתאימים.
למשל כאשר הזמר רואה את הצליל דו בתווים הרי שהזמר צריך לדעת להפיק את גובהו של הצליל דו באוקטבה המתאימה כפי שהיא רשומה בתווים. ולכן על הזמר לשנן את גובהם של 12 הצלילים ראייה מול שמיעה מול הפקה קולית.. העין צריכה לראות שהצליל הדרוש הוא דו .. האוזן אמורה לשמוע את גובה הצליל דו למרות שהוא לא מנוגן, והמיתרים אמורים להפיק בדיוק את גובה הצליל דו... זה מה שמכנים בשפת המוזיקה שירת סולפג'. האדם מקבל לידיו את התווים שלא ראה מעולם ומסוגל לשיר את מה שכתוב בתווים. זוהי עבודת פרך שבה האדם אשר רוצה ללמוד לשיר מתוך תווים .. עליו קודם כל להיות מחונן בשמיעתם האבסולוטית של 12 הצלילים באוקטבה כפי שהיא מופיעה בתווים. ברור שכל אדם יכול לשיר מתוך התווים את
מנעד קולו הוא.
ובכלל , כמה זמרים זמרות אנו מכירים בעולמנו זה.. כמה? מספר כמעט אפסי לעומת 10 מיליארד התושבים.
המשך קריאה מהנה!.